חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אטרה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום עכו
40102-03-14
8.4.2014
בפני :
ג'ני טנוס

- נגד -
:
משה אטרה
:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
3. משה אטרה

החלטה

החלטה

הבקשה שלפניי הוגשה ע"י המבקש בתור נציג העיזבון של אביו, המנוח יהושע אטרה ז"ל (להלן – "המנוח"), ובגדרה ביקש לעכב מימוש עיקולים אשר הוטלו על חשבונות הבנק של המנוח אצל המשיבים 1-2 בגין חובותיו הוא.

לטענת המבקש, הכספים שבחשבונות הבנק אשר מתנהלים אצל המשיבים 1 ו-2 הם כספים של המנוח שמקורם בקצבת זקנה ורנטה ששולמה לו בחייו בהיותו ניצול שואה. עוד נטען, כי המבקש ואחיו (למנוח שני בנים) צורפו כבעלים של החשבונות על מנת לסייע בידי אביהם בניהול כספיו לצורכי מחיה. המנוח הלך לעולמו ביום 8.3.14 ומאחר שלא התבררו עדיין היורשים שלו, הוגשה הבקשה דנן להותרת העיקולים ברישום בלבד, על מנת למנוע נזקים ליורשים פוטנציאליים אחרים, אם יתברר שישנם כאלה.

זה המקום לציין, כי במסגרת החלטה שניתנה ע"י רשמת הוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל בצפת בתיק שמתנהל כנגד המבקש בגין חוב עבור המבקש 1, כב' הרשמת הורתה על עיכוב מימוש הכספים המעוקלים על מנת לאפשר למבקש לפנות בתובענה הצהרתית לגבי הבעלים של הכסף ובבקשה מתאימה לעיכוב הליכים לבית המשפט המוסמך. כב' הרשמת האריכה את המועד לביצוע האמור לעוד חודש ימים מתום המועד שנקבע קודם לכן, אך בין לבין, מצבו של המנוח הורע והוא נפטר.

המבקש הוסיף כי מיד בחלוף תקופת האבל של 30 הימים תפנה המשפחה לבירור זהות היורשים, ומכאן הבקשה.

עם הגשת הבקשה ניתן צו מניעה זמני האוסר על מימוש הכספים כמבוקש והמשיבים נדרשו להגיש תגובות מטעמם, שאכן הוגשו לתיק.

בתמצית הדברים אציין, כי המשיבים 1-2 התנגדו לבקשה וטענו, כי המבקש פנה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים תוך הסתרת מידע והחלטות אחרות מבית המשפט. עוד נטען, כי המבקש מתנהל שלא כדין ובמטרה לטרפד גביית חובותיו כאשר אין לו כל מעמד להגיש בקשות בשם העיזבון, ובפרט שאחיו שהינו יורש פוטנציאלי נוסף לא הצטרף להליך ולא מסר שום אסמכתא המסמיכה את המבקש לנקוט בהליך בשמו.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם.

זה המקום לציין, כי ב"כ המבקש טען בדיון לפניי, בנוסף לטענות אשר פורטו בבקשה, כי בפי המבקש טענות גם כנגד פסק הדין שעומד בבסיס החוב כלפי המשיב 1, על אף שפסק דין ניתן בהסכמה. אין בדעתי להתייחס לטענות אלה שכן מדובר בפסק דין חלוט והמבקש לא טרח לפרט בתצהירו טענה או חצי טענה בדבר פגמים הקשורים לפסק הדין.

לגופו של עניין – לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי לדחות את הבקשה.

הבקשה מגלה פגמים רבים שדבקו בהתנהלותו של המבקש ובבקשה שהגיש. כך למשל, מתברר שהמטרה שעומדת מאחורי הגשת הבקשה היא למנוע נזק תיאורטי שעשוי להיגרם ליורשים תיאורטיים אם יתגלו בהמשך. די בכך כדי לערער את מעמדו של המבקש כבעל יריבות עם המשיבים, שכן ברור מהדברים שאין הוא מבקש להגן על אינטרסים אישיים שלו, אלא על אינטרסים של מאן דהוא שייתכן ובכלל לא קיים.

חמור מכך, טענתו של המבקש כי הכספים שבחשבונות הבנק הם כספים של המנוח בלבד, היא טענה שעומדת בסתירה להתנהגות המבקש עד כה. בגדר כך אפנה לעובדה, כי המבקש ע"י בא כוחו הצהיר במסגרת ההסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה בתביעת המשיב 1 נגדו, כי הוא מסכים שצו העיקול שנרשם על "חשבון המבקש בבנק הפועלים" – הוא החשבון מושא הדיון – ייוותר עד לסכום של 100,000 ₪. ברור שהצהרה זו עומדת בסתירה גמורה לטענה, כי הכספים שבחשבון הם לא כספים שלו אלא של המנוח.

זאת ועוד, צו העיקול הוטל על חשבון הבנק אצל המשיב 1 לפני למעלה משנה, ועוד הרבה לפני שהמנוח הלך לעולמו, ברם המנוח לא ראה לנכון לנקוט בפעולה כלשהי לשם ביטול העיקול ולא הגיש בחייו כל תובענה להצהיר, כי הכספים המעוקלים הם כספים שלו. גם אם אניח כי כבר אז היה המנוח במצב סיעודי מלא, ברי כי המבקש יכול היה להזדרז ולעדכן אותו בדבר הטלת העיקול כמי שידע עליו, ולדאוג לכך שאביו המנוח ינקוט באמצעים המשפטיים העומדים לרשותו.

לא זו אף זאת, אם נשווה בכפות המאזניים את סיכוייה הקלושים של הבקשה וגם של התובענה, ולו בשל חוסר הבהירות האופף את מעמדו של המבקש כ'יריב' משטי שבא להגן על זכויות שלא ברור אם תוענקנה למאן דהוא, אל מול הנזק שייגרם למשיבים אם יצרפו נושים אחרים שעמם יצטרכו להתחלק בכספים המעוקלים – ברי כי הכף נוטה בבירור לטובת המשיבים.

עוד אוסיף, כי לא נטען בבקשה וממילא לא הוכח, כי קיים חשש שמא לא יוכלו המשיבים להשיב כספים שמומשו במסגרת העיקול, אם יתברר ביום מן הימים כי לא היה מקום לממש כספים אלה. זאת משום שמדובר בגופים פיננסיים איתנים שחוסנם הכלכלי אינו מוטל בספק.

על יסוד המפורט לעיל, דין הבקשה להידחות.

במאמר מוסגר אציין, כי אין לי אלא להצטער על כך שהמבקש לא נענה להמלצת בית המשפט בדיון לחזור בו מבקשתו, שברור כי הייתה נזקפת לזכותו בבואי להכריע בשאלת ההוצאות.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית הבקשה וביטול צו המניעה הזמני שניתן ביום 25.3.14.

המבקש יישא בהוצאות כל אחד מהמשיבים 1-2 בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 ₪ כולל מע"מ.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים. כמו כן אבקש מהמזכירות לעדכן את ייצוגו של המבקש לפי ייפוי הכוח שהוגש בדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>